אבטחת אולימפיאדת פריז 24׳: פרקטיקת "קצה הקרחון"

בסוף יולי 24 נפתחה בקול תרועה, אולימפיאדת "פריז 24" בצרפת. כמו כל אירוע ספורטיבי תחרותי בין לאומי, המאפיין העיקרי של תחרויות ספורט אלו הוא המפגש התחרותי בין נציגי מדינות העולם.

כשאני מציין מפגש, הכוונה היא למשמעותו הרחבה יותר, לא רק מפגש בין ספורטאים ממדינות שונות, אלא חיכוך בין תרבויות, השקפות עולם, אמונות, סכסוכי עבר או הווה ואם נפנים את המשמעויות של מפגשים אלו נבין שחיכוך עלול להוביל להצתה, של המטענים הלאומיים והלאומניים השונים בין מדינות שונות ובוודאי שיש לגבש תפיסת אבטחה משרתת על מנת למנוע אירועי חיכוך שיכולים להיות מתורגמים הלכה למעשה לפעולות אלימות או בשמם המקצועי: פיגועי טרור.

במאמר זה, אנסה לשרטט את מפת האיומים הכללית והאתגרים העומדים בפני מקבלי ההחלטות והאחראים על אבטחת ספורטאי מדינת ישראל באולימפיאדת פריז 24׳.

(אין במאמר זה ניסיון לייצר מענה אופרטיבי לאתגרים, אלא בעיקר לציין ולהסביר את האתגרים ועיקרון מנחה בסיסי על מנת לגבש תוכנית אופרטיבית על ידי אנשי המקצוע האמונים על מכלול האבטחה של אירוע בסדר גודל שכזה).

אתגרי האבטחה לאירוע בומבסטי מסוג זה, רבים ומגוונים. אציין מספר תחומים שיש לתת עליהם את הדעת ובמילים מקצועיות לייצר להם מענה אבטחתי ראוי.

הנחת העבודה הבסיסית בגישה למתן מענה אבטחתי היא: אנחנו יותר לא יודעים מאשר יודעים. ומה הכוונה? 

גם אם המודיעין רווי התרעות, מידע מדויק אודות כוונות שיבוש, פגיעה וכד' בספורטאים או בצוותי התמיכה בהם, עדיין יש לפעול תחת התפיסה שאנחנו רואים רק את "קצה הקרחון", אבל עד כמה הקרחון רחב ועמוק, זאת, נשגב מבינתנו.

תחת הנחת עבודה מובילה זו, ניתן לייצר מענה אבטחתי עקרוני ורחב יותר, עבור מכלול האבטחה הכולל של האירוע. תפיסת "קצה הקרחון" אמורה לייצר עבור מנהלים/מפקדים ועד אחרון המאבטחים, חשדנות ודריכות יתרה שאינה מתפשרת כלפי כל גורם עוין, אשר מתכנן פעילות אלימה נגד הספורטאים.

רבו הדוגמאות, על מחבלים אשר תכננו פיגועים ולבסוף גנזו את הביצוע לאור התרשמות מאופן האבטחה החשדני, הקשוח והבלתי מתפשר אשר זרע תחושת כישלון וייאוש עוד טרם התכנון של הפיגוע.

עתה, אנסה לשזור את תפיסת "קצה הקרחון" אל מול אתגרי האבטחה המגוונים.

האתגר הראשון: הסביבה

כאמור, מפגש עם ספורטאי ישראלי, עלול לייצר חיכוך אלים מתוכנן או מזדמן. לכן, בידוד מרחב אבטחה, מחויב במציאות מפני שביכולתו לתת מענה לאיומים רבים.

מה הכוונה בבידוד המרחב? לדוגמא, מגורי ספורטאים שלא בשכנות למדינות בסכסוך עם ישראל.

מיקום המגורים באזור נשלט עם יכולת ניטור כניסה/יציאה. בידוד זה מחויב גם באזור אירועי הספורט עצמם. בידוד זה כולל גם בדיקה (במידת האפשר) של הנגישים למגורים, כגון: נותני השירותים.

האתגר השני: האיום הנקודתי

ניתוח והבנת התרעות נקודתיות וכלליות על פגיעה או שיבוש כנגד הספורטאים ומתן מענה נקודתי ממוקד לאיום זה, תחת הנחה שהמידע שברשותנו הוא רק "קצה הקרחון" ולכן תמיד יש להיערך אבטחתית רחב יותר ועם גישה של פתיחות להפתעות ולהתפתחויות.

האתגר השלישי: מצב הרוח

לאווירה הכללית, הפוליטית והבין לאומית, משמעות רבה בגיבוש תפיסת האבטחה. עויינות ומתח כללי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", משפיעים באופן ישיר על מוטיבציה של ארגוני טרור, מפגעים בודדים ואף אזרחים אפילו מקומיים החלוקים על ישראל ופעולותיה. השפעה זו, עלולה להיות מתורגמת כמאיץ ומדרבן ואף כמצית אסוציאטיבי לביצוע פעולה אלימה כנגד ספורטאים.

מצב הרוח, יכול להיות מנוצל גם על בסיס פעולות לגיטימיות מחאתיות כמו הפגנות, שיכולות להיות מנוצלות על ידי ארגוני טרור לפעולות טרור תחת כיסוי של "מחאה לגיטימית״. במילים אחרות – הנחת העבודה על בסיס מצב הרוח הנוכחי צריכה להיות: השתתפות ישראל באולימפיאדה תנוצל לפגיעה בספורטאים.

האתגר הרביעי: שיתוף פעולה עם גורמי ביטחון מקומיים

מדובר באתגר מורכב מפני ששת"פ עם גורמי בטחון מקומיים, לא נולד באירוע אולימפיאדה, אלא נשען ומבוסס על היסטוריה ומצב נוכחי של השת"פ בין המדינות (לגופו של מקרה: ישראל וצרפת).

וגם אם יש שת"פ הדדי בין ישראל לצרפת, עדיין לגורמי הבטחון הצרפתיים ישנה תפיסת אבטחה משלהם שאינה בהכרח עולה בקנה אחד עם תפיסת האבטחה של ישראל.

וגם אם אין פערים משמעותיים בין תפיסות האבטחה של ישראל וצרפת, עדיין יש להתחשב ב"איך" מיישמים פעולות אבטחתיות במדינה מארחת, שלא יתפרשו כפגיעה ואף כזלזול באבטחה המקומית. תחום זה הוא משמעותי ביותר וההישג הנדרש מצד ישראל הוא מתן מרחב פעולה אבטחתי גדול ככל שניתן לישראל תוך שת"פ וכבוד הדדי לאבטחה המקומית.

תחת תפיסת קצה הקרחון – גם אם המקומיים מעדכנים שהם טיפלו וסיכלו איומים נקודתיים על המשלחת הישראלית, עדיין הנחת העבודה היא מחמירה שלא ניתן לסמוך לגמרי וזאת מלקחי פיגוע מינכן (אולימפיאדת מינכן ספט' 72׳).

במאמר זה, ניסיתי לפתוח צוהר למערכת השיקולים הענפה של מכלול האבטחה של אולימפיאדת פריז 24׳ וניתן רק לאחל שתהיה תחרות ספורטיבית בטוחה ורווית הישגים.

מחבר המאמר הינו חבר המועצה המייעצת של פרויקט 001, שי יתום.

ניתן לקרוא עוד על שי בקישור הבא: לעמוד המועצה המייעצת

כתבו לנו מה חשבתם בתגובות ואנחנו כמובן זמינים לכל שאלה כאן או בוואטסאפ שלנו ע״י לחיצה כאן

בשורות טובות,
001.