מה אומרות העיניים על סימני אמת ושקר?

טכניקה מניסיונו של מתחקר פוליגרף בכיר ומומחה לשפת גוף

לא אחת אני מרצה לפני קהל שיש בו גם פסיכולוגים ואנשי רוח שעוסקים בחיבור בין גוף ונפש. במסגרת האינטראקציות הללו, אני נשאל לרוב על הקו הישיר ללב הלוא הן העיניים.

היכולת לקרוא תנועות עיניים מהווה חלק מתחום התקשורת הלא מילולית ומשקפת תהליכים קוגניטיביים שקורים במוח. תנועות העיניים יכולות להעיד על פעילות מחשבתית, רגשות וכוונות של אנשים.

על מנת להתחיל, נגדיר עקרונות בסיסיים:

אנו נייחס לצד הימיני במוח עיבוד חוויות מהעבר או ניסיון להיזכר בדבר מה אותנטי. לעומת זאת, לצד שמאל נייחס את היצירתיות, החופש האומנותי והדמיון.

◀︎ מבט שמאלה: יכול להעיד על יצירת תמונות חדשות או חוויות שלא קרו בפועל, כלומר פעילות דמיונית.

◀︎ מבט ימינה: לעיתים קרובות משמש לזיכרון תמונות או חוויות שקרו בעבר, כלומר פעילות זיכרון אותנטית.

◀︎ מבט למעלה: יכול להיות קשור לעיבוד ויזואלי, כאשר אנו “מחפשים” מידע או תמונה במוח.

◀︎ מבט למטה: יכול להעיד על פעילות רגשית או עיבוד תחושתי, כמו בזמן תחושת עצב או בושה.

פירוש נוסף לתנועות עיניים:

◀︎ מבט שמאלה למעלה: יכול להעיד על יצירת תמונות ויזואליות שלא נראו בפועל.

◀︎ מבט ימינה למעלה: יכול להעיד על זיכרון של תמונות ויזואליות.

◀︎ מבט שמאלה למטה: יכול להעיד על יצירת תחושות או רגשות.

◀︎ מבט ימינה למטה: יכול להעיד על זיכרון של תחושות או רגשות.

האם העיניים הן אכן המראה לנפש? האם הן אלה שמסמלות לנו את האותנטיות האולטימטיבית של נפש האדם? התשובות לשאלות הללו מורכבות ובעיקר אינדיבידואליות.

אז איך נדע מה היא האמת אם אנחנו מטילים כעת ספק גדול בדבר שנחשב ברור לכולם כדבר שהוא כמעט עובדתי?

שליטה בתנועות עיניים:

אדם יכול להתאמן על מנת לשלוט בתנועות עיניו כדי להסתיר את רגשותיו או להטעות במהלך שיחה. עם זאת, זיהוי מיקרו הבעות פנים ותנועות עיניים יכול לחשוף רגשות עמוקים שקשה יותר להסתיר. למרות שאפשר לתרגל זיהוי ופענוח של תנועות עיניים, ישנם רגעים שבהם הגוף משדר באופן אוטומטי ובלתי נשלט את מה שקורה ״בפנים״ ובדיוק את הרגעים הללו מטרתכם ״לתפוס״.

ישנו פתגם בצרפתית שאומר – "לכל כלל יש יוצא מהכלל ואם כבר יש איזה כלל שאין לו יוצא מהכלל הרי זה יוצא מהכלל".

על פי האמור עד כאן חובה לזכור – קריאת תנועות עיניים היא כלי חשוב בהבנת התקשורת הלא מילולית. היא יכולה לספק מידע על מחשבות ורגשות שלא תמיד מתבטאים במילים. עם זאת, חשוב להבין שפרשנות תנועות העיניים דורשת מודעות להקשר התרבותי והאישיותי של האדם, ולכן יש להתייחס אליהן עם זהירות ולא להסתמך עליהן כמקור מידע בלעדי. ברמה האישית, אני תמיד ממליץ לקבוע האם אנו חושדים בדבר מה אך ורק על פי הצלבת 3 סימנים ומעלה.

מבחינה מדעית, ישנם הבדלים בין אנשים עם דומיננטיות של המוח השמאלי לעומת אלו עם דומיננטיות של המוח הימני, וזה יכול לבוא לידי ביטוי בתנועות ובהבעות העיניים. לדוגמה, ישנה תיאוריה הקובעת שכאשר אנשים מסתכלים ימינה, הם עשויים להיות מעורבים בתהליך יצירתי או דמיוני, שכן המוח הימני משויך ליצירתיות ולחשיבה הוליסטית.

לעומת זאת, כאשר אנשים מסתכלים שמאלה, הם עשויים להיות מעורבים בתהליך זיכרון או חשיבה לוגית, שכן המוח השמאלי משויך לשפה, ללוגיקה ולפרטים. חשוב לציין שהתיאוריה הזו אינה מוחלטת וישנם חריגים רבים. ישנם מחקרים המראים שפעילות מוחית יכולה להיות יותר מורכבת ולא תמיד ניתן לקשר באופן ישיר בין תנועות עיניים לבין דומיננטיות מוחית.

למשל, ישנם מקרים בהם אנשים עם דומיננטיות של המוח השמאלי עשויים להסתכל ימינה במהלך תהליכי חשיבה יצירתיים ולהפך. כל הדבר הזה הפוך אצל אנשים שהם בעל צד שמאל דומיננטי (לרוב אנשים שמאליים).

בנוסף, יש לקחת בחשבון שתנועות עיניים יכולות להיות מושפעות מגורמים רבים כמו עייפות, רמת מוטיבציה, ואפילו מהסביבה הפיזית של האדם. לכן, כאשר מנסים לפרש תנועות עיניים, חשוב להתייחס להקשר הרחב יותר ולא להסתמך על תצפית זו בלבד כאינדיקציה לדומיננטיות מוחית. מכבר לכך, פענוח הסימנים גם תמיד יהיה מושפע מתרבות ומנהגי המקום.

תנועות עיניים יכולות להיות מעניינות ולספק מידע על תהליכים קוגניטיביים, אך יש לגשת אליהן בזהירות ובהבנה של המורכבות הקיימת בפעילות המוחית ובתקשורת הלא מילולית. זיהוי ופרשנות של תנועות עיניים דורשים ידע מקצועי והבנה של ההקשר האישי והתרבותי של אותו האדם, באותה הסיטואציה בה הוא נמצא.

התפיסה לפיה תנועות עיניים יכולות להעיד על אמינות או הונאה של אדם היא נושא שנחקר רבות במדעי ההתנהגות. תאוריה פופולרית, שהתפרסמה במסגרת תוכנית התקשורת הנוירו-לשונית (NLP), טוענת שכאשר אנשים מסתכלים שמאלה, הם עשויים להיות בתהליך של יצירת תמונה או סיפור (כלומר – לא אמיתי/שקר), וכאשר הם מסתכלים ימינה, הם עשויים להיות בתהליך של זיכרון (כלומר, מדברים אמת). עם זאת, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שאין קשר חד-משמעי בין תנועות העיניים לבין האם אדם מדבר אמת או שקר. למעשה, מחקר משנת 2012 שבדק את אמינות הטענות של NLP לגבי תנועות העיניים בהקשרי אמיתות ולא מצא תמיכה בהנחות אלו.

לכן, אני יכול לומר שכיום ההבנה המדעית היא שלא ניתן להסיק מסקנות על אמינותו של אדם רק על סמך תנועות העיניים שלו. זיהוי הונאה או אמיתות דורש שילוב של כלים רבים יותר, כולל תצפית על שפת הגוף הכוללת, טון הדיבור ותוכן הדיבור ולעיתים אף שימוש בטכנולוגיות קיימות כמו פוליגרף.

דוגמאות והמחשות:

◀︎ דוגמה 1: במקרה של חקירת חשוד, חוקר מיומן ישתמש במגוון שיטות כדי להעריך את אמינות החשוד, ולא יסתמך רק על תנועות העיניים.

◀︎ דוגמה 2: במשא ומתן עסקי, יכול להיות שאדם יסתכל שמאלה או ימינה מסיבות שונות שאינן קשורות לאמיתות, כמו ניסיון להיזכר במידע רלוונטי או לחשוב על תשובה יצירתית לשאלה.

◀︎ דוגמה 3: בראיונות עבודה, מנהלי הראיונות עשויים להתבונן בתנועות העיניים של המועמדים, אך ישתמשו גם בשאלות ממוקדות ובטכניקות ראיון נוספות כדי להעריך את התאמתם של המועמדים לתפקיד.

(הערת הפרויקט: לעניין זה, הנוגע ליכולת להבחין מתי אדם משקר ומתי אדם דובר אמת, ניתן לקרוא עוד באינסטגרם שלנו – פוסט בשם: ״איך לזהות שקר בלי להשתמש בפוליגרף?״ או בספר שלנו – פרק 5, עמוד 152 – ״זיהוי סימני שקר ואמת״ או לתרגל במסגרת ההכשרות שלנו במסלול ״צומת״ או במסלול ״תבל״).

בסופו של דבר, חשוב להתייחס לתנועות העיניים כחלק מהתמונה הכוללת של התקשורת הלא מילולית, ולא כמקור מידע בלעדי או מוחלט לזיהוי שקרים או אמיתות.

תקשורת לא מילולית על פי תנועת עיניים הוא נושא מורכב ולא תמיד חד-משמעי. עם זאת, ישנן טכניקות שיכולות לעזור לך להיות יותר מודע לאפשרות שאדם משקר לך:

1. הקשבה פעילה: כאשר אתה מדבר עם מישהו, הקשב בקשב רב למה שהוא אומר ואיך הוא אומר את זה. תשומת לב לפרטים יכולה לחשוף סתירות או חוסר עקביות בדבריו.

2. שאלות ממוקדות: שאל שאלות שדורשות פרטים ספציפיים. לעיתים קרובות, מישהו שמשקר יתקשה להמציא פרטים מדויקים ולדבוק בהם בעקביות.

3. תצפית על שפת הגוף: שימו לב לשפת הגוף הכוללת, כולל תנועות ידיים ומנחי הגוף. לעיתים קרובות, שפת הגוף יכולה לחשוף רגשות אמיתיים שאינם תואמים לתוכן מהסיבה הפשוטה שבתור בני אדם קשה לנו גם להתרכז במה שאנו אומרים וגם באיך הגוף שלנו מגיב/מדבר.

לסיכום – טכניקה קצרה להקשות על שקרים:

אם אתם חושדים שמישהו משקר לכם, נסו להשתמש בטכניקת “המראה המחזירה”:

כאשר האדם מסיים לדבר, חזרו על הנאמר במילים שלכם ובקשו אישור שהבנתם נכון.

זה יכול להקשות על האדם להמשיך בשקר, כיוון שהוא יצטרך גם לשמור על עקביות עם הסיפור שסיפר וגם להסביר לכם את הסיפור תוך כדי.

אם אתם מרגישים עכשיו, אחרי קריאה של המאמר הזה, יותר מבולבלים… סימן שאתם מתחילים להבין כי אין ניתוח אבסולוטי בשפת גוף ללא חיבור של משתנים נוספים כגון – הקשר, תוכן השיח, מצב רגשי, קונוטציה ומנהגי המקום והתרבות. לכן מי שמתעסק בקהל מסוים אל לו לנתח קהל שאינו מתחום ההתמחות שלו, ללא ניסיון קודם או תרגול עם אנשי מקצוע.

במדינת ישראל, התרבות היא לבנטינית (מזרח תיכונית) והיא שונה מאוד מתרבות אירופאית או אמריקאית. יש להבין את התרבות של האדם אותו תנסו לנתח, להבין את מנהגי המקום שיכולים להיות שונים ממה שאתם מכירים ורק לאחר למידה של הנ״ל – ניתן להתחיל ולנסות להבין מה שפת הגוף של אותו אדם אומרת.

אני מזמין אתכם לכתוב לנו בתגובות מה חשבתם וכמובן לשאול כל שאלה. בהצלחה!

כותב המאמר הינו חבר המועצה המייעצת – אלון לאופמן. אלון מומחה בתחום שפת הגוף ובדיקות פוליגרף, עם ניסיון של למעלה מ-20 שנה בפענוח מסרים סמויים ותת-הכרתיים, שפת גוף, איתור מניעים וניהול מו״מ בקהילת המודיעין הבינלאומית. אלון פיתח מתודולוגיות מתקדמות להערכת נכונות ומניעים של מנהיגים, דיפלומטים ואנשי מפתח. כיום, מיישם את הידע המקצועי שצבר בעבודתו כיועץ ומרצה עצמאי לשפת גוף ושכנוע, ומלמד את המיומנויות שצבר במגזר הפרטי.