לעיתים מספיק טריגר רגשי אחד קטן כדי לפגוע בביצועים שלך, בקריירה, במערכות היחסים שלך עם אנשים ובכלל… באיכות החיים שלך.
בעולם מודרני רווי אינטראקציות וקשרים אנושיים, חשוב להיות מצוידים בכלים הנכונים לניהול תקשורת יעילה – לא רק עם האחר אלא גם עם עצמנו. במיוחד בעידן שבו המודעות העצמית והיכולת לנהל רגשות קובעים במידה רבה את איכות חיינו ואת היחסים שאנו בונים.
הבנת הטריגרים הרגשיים:
טריגרים רגשיים הם גורמים או אירועים שמעוררים בנו תגובה רגשית עזה, לעיתים בלתי צפויה או לא מבוקרת. כזו שמובילה אותנו לפעולות מסוימות שלכאורה אין לנו שליטה עליהן. הטריגרים הללו יכולים להיות מחשבות, זכרונות, מילים או מצבים שמחזירים אותנו באופן תת מודע לרגעים חשובים – טובים או כואבים בחיינו. זיהוי הטריגרים והבנת הכוח שיש להם עלינו הוא השלב הראשון בדרך לניהולם.
שאלות לזיהוי טריגרים:
- מה הם המצבים או האירועים שגורמים לי להרגיש תגובה רגשית חזקה?
- אילו מחשבות עולות בי ברגעים אלה?
- אילו רגשות אני חווה בעקבות זה?
- אילו פעולות אני מבצע/ת כתגובה?
אסטרטגיות לניהול טריגרים:
- מודעות עצמית – פיתוח של מודעות לרגשות ולמחשבות שלנו בזמן אמת יכול להקנות לנו שליטה רבה יותר על התגובות שלנו.
- תיעוד וניתוח – כתיבת יומן רגשי, ובו רישום של רגעים בהם חווינו תגובה רגשית עזה, יכול לעזור לנו לחקור את הטריגרים בצורה מדויקת יותר.
- שילוב טכניקות מתחום המודיעין – שימוש בכלים כגון פרופיילינג עצמי, שפת גוף, ותרגול סימולציות מנטליות יכול לשפר את יכולתנו לזהות ולנהל טריגרים.
- פיתוח אסטרטגיות התמודדות – כגון נשימה מעמיקה, רפלקציה, ותזוזה פיזית מהמקום או המצב הגורם לטריגר.
מעבר מניהול לשימוש בטריגרים לטובתנו:
הבנת הטריגרים היא לא רק לצורך התמודדות או הימנעות מהם, אלא גם יכולה להוות נקודת זינוק לצמיחה אישית ובין אישית. לדוגמה, טריגר שגורם לנו להרגיש עצב עלול להיות הזדמנות לפתח חמלה עצמית והבנה עמוקה יותר של עצמנו.
תקשורת טובה עם עצמנו ועם אחרים:
בסופו של דבר, טיפול בטריגרים רגשיים מצריך תקשורת ברורה וכנה – עם עצמנו ועם הסביבה. זיהוי הרגעים בהם אנו נכנסים למצב של טריגר והבנת הרקע העמוק יותר שלו מאפשרים לנו לנהל שיח פתוח עם אנשים שקרובים לנו, ולהעשיר את יכולת ההבנה והאמפתיה ההדדית.
לסיכום:
התמודדות עם טריגרים רגשיים היא חלק בלתי נפרד מהפיתוח האישי והמקצועי של כל אחד. השילוב של מודעות עצמית, ניתוח ושימוש בכלים מהעולם המודיעיני, יחד עם פיתוח תקשורת איכותית עם עצמנו ועם אחרים, יכול להפוך כל טריגר מבעיה להזדמנות. בסופו של תהליך, הקניית כלים לניהול טריגרים הופכת לכוח משמעותי בידינו לקידום החירות הנפשית והאישית שלנו.
ספרו לנו בתגובות מה חשבתם ואם יש תחום נוסף שתרצו שנכתוב לגביו.
6 Responses
מתחברת מאוד. מבחינתי אני במלחמה מתמדת בין הבנה עמוקה ומיידית של הטריגרים לבין היכולת לנהל אותם.
הייתי שמחה אם תוכלו לפרט לגבי הכלים בעזרתם ניתן להתמודד עם שתי היכולות במקביל.
היי מיכל, מה שלומך?
אין צורך לנהל מלחמה בין הבנה של טריגרים לבין השליטה בהם. עצם השימוש במילה ״מלחמה״ מעידה על כך שאת מראש מחליטה שזו מלחמה ובמלחמה אין לצערנו מנצחים. לכן וכשלב ראשוני, נמליץ לבחון את הטרמינולוגיה שמתחוללת בעיקר אצלך בראש. זה כבר צעד ראשון ומשמעותי.
בנוסף, ברגע שמתפתחת מודעות לטריגרים, הניהול שלהם הופך להחלטה. לדוגמא – אדם שמודע לכך ששיח קולני מפריע לו ומעורר בו כעס יודע שאם יימצא במקום רועש, המצב הרגשי שלו יהיה עדין והאיזון עלול להיפגע. לכן, הוא יכול לבצע שתי פעולות:
1. להמנע לחלוטין מהגעה למקומות רועשים (פחות מומלץ, זו לא התמודדות עם הטריגר אלא בריחה ממנו).
2. בכניסה למקום רועש, לדבר אל עצמו את המודעות הזו וממש לומר לעצמו: ״אוקי, זה הולך להיות רועש ובדרך כלל אני ממש מתעצבן מהעניין. הפעם – אקח את זה בצורה קלה יותר, אנסה לתת יותר תשומת לב לדברים טובים שקורים לי מול העיניים ופחות למה שקורה לי באוזניים״. באמצעות שיח עצמי כזה, עם כמה שהוא נשמע פשוט וסתמי, אנחנו יכולים לנהל את תשומת הלב שלנו ולמנן את מידת ההשפעה של הסביבה עלינו.
אפשרות נוספת – אם אותו אדם נכנס למקום רועש יחד עם אדם נוסף, ניתן לשקף לאדם שאיתנו את הטריגר שלנו ולבקש עזרה. לדוגמא: ״תראי, בדרך כלל כשאני נכנס למקום רועש קשה לי עם הסיטואציה וזה מוציא אותי מאיזון. אני אשמח שנכנס אבל נתחיל מהאיזור השקט יותר, שיש בו פחות אנשים ורק אחרי זה נכנס לתוך ההמון. אני רוצה להתרגל ולנסות לנהל את הטריגר הזה, חשוב לי שהוא לא יוציא אותי יותר מאיזון״. עצם השיקוף הזה של הטריגר לאדם המלווה, יכול לסייע לך משמעותית בניהול הרגש.
אלו היו דוגמאות קלות בלבד לנושא ואנחנו מקווים שהצלחנו לענות לשאלתך. חשוב לציין כי לכל אדם הטריגרים הרגשיים שלו ועבור כל טריגר ניתן לתת עצות שונות לטיפול. לכן, ניסינו לבחור משהו כללי ועליו לבסס את הדוגמאות. מקווים שהצלחנו ואם לא, מוזמנת לפנות אלינו במייל ולקבל הרחבה (office@oo1.co.il) – זו זכות מבחינתנו לסייע בנושאים כאלה.
בשורות טובות,
001.
מאמר מקסים וממש מעניין.
מזדהה מאוד עם הכתוב בו, עבורי אני יודעת שאמירות שוביניסטיות ממש מוציאות ממני את הצדדים הכי יפים.
מאוד אהבתי את הכיוון של פיתוח חמלה עצמינו והשקעה בשיח עם עצמינו.
תודה רבה.
תודה
אשמח לקבל טיפ כיצד אפשר לפתח אסטרטגית ניהול נגד טריגר שמצית אדם קרוב אלינו, כגון אמא או אחות ? אנשים שמודעים לחולשות שלנו, ומשתמשים בזה נגדנו בסיטואציות יום יומיות. איך לא להתמלא ברגש שלילי ובמקום זה לגלות חמלה ואי התייחסות לפגיעה.
היי,
האסטרטגיה הכי טובה היא קודם לנסות ולשקף לאותו אדם, במידה והוא אכן אדם קרוב, את המשמעות של הטריגר הזה עלייך ואת ההשערה שלך בנוגע למקור הטריגר.
לדוגמא – אבא מנהל שיחות עם הילד שלו. בכל פעם שהילד משתמש במילה לא נכונה, האבא משתמש בשיטה של ״לפוצץ את הכלים״ ובעצם מסיים את השיחה בצורה מיידית ומופגנת. אצל הילד נוצר טריגר כלפי שיטת ״פיצוץ הכלים״ הזו. הילד כבר בן 25 והוא בזוגיות. בכל שיחה קשה שמדרדרת לריב, חברה שלו קמה והולכת לחדר בבת אחת ובעצם מסיימת את השיחה בפיצוץ.
ההמלצה הטובה ביותר עבור אותו ילד היא לגשת לחברה שלו, לספר לה על הדרך שבה אבא שלו היה מסיים שיחות, על התחושות הקשות שהיו נוצרות אצלו כתוצאה מכך ועל ההשלכות שהיו לתוצאות הללו על מערכת היחסים בינו ובין האבא. לאחר מכן, יכול הילד (שכבר גדל מאז) לומר לחברה שלו – ״בכל פעם שאת קמה באמצע שיחה ומסיימת אותה בצורה כל כך חד כיוונית, אני מרגיש שוב כמו אותו ילד פגיע שאין לו ביטחון וכשאין לי ביטחון בזוגיות, הזוגיות מאבדת את המטרה שלה. אני מאוד אוהב אותך ויכול לראות אותנו יחד לעוד הרבה שנים, אבל סיטואציות כאלה הן דיל ברייקר מבחינתי בגלל הכאב הרגשי שמלווה אותן״.
לאחר שיקוף כזה, סביר להניח שאותו אדם קרוב, או כמו בסיפור הנ״ל – החברה, ירצה לשנות את דפוס ההתנהגות ולא להמשיך לפגוע באותו ילד. כמובן שהשינוי אינו מיידי וחשוב לזכור שעלולים לקרות עוד מקרים כאלה בינו לבין חברה שלו, אך כל עוד המגמה היא שלילית (כלומר, שתדירות ״פיצוצי הכלים״ יורדת) – אז יש שינוי בריא בזוגיות וצריך להמשיך ולעבוד עליה.
במידה ואחרי שיקוף כזה של הטריגר, האדם הקרוב בוחר שלא לשנות את דפוס ההתנהגות – שווה לבחון את מידת הקרבה לאותו אדם. אם חשוב לך להישאר קרוב/ה אליו – אז יש צורך להבין שזה חלק ממחיר הקרבה ועליך לשלם אותו בהשלמה. אם חשובה לך יותר הבריאות הפיזית / נפשית שלך – מומלץ להתרחק מאותו אדם עד להחלטה שלו לטפל בדפוס.
כך או אחרת, ככל שמפתחים מודעות לטריגרים כאלה ולמקור שלהם, כך ניתן לשלוט בעוצמת הרגש השלילי שנוצר בכל פעם שהטריגר מופעל ובהשפעתו עלייך.
בכל אופן – אין צורך אמיתי לגלות חמלה כלפי אדם שפוגע בך בכוונת תחילה.
כל עוד הוא אינו מבין את מעשיו או את ההשלכות שלהם – זה המקום שלנו לשקף, להציב גבולות, לדבר על הנושא ולהסביר.
כל עוד אותו אדם מבין את מעשיו ואת ההשלכות שלהם ועדין בוחר להמשיך לפעול באותה צורה – שווה לחשוב על ערכו של אותו אדם בחיינו.
מקווים שהצלחנו לסייע.
שיהיו בשורות טובות,
001.